המדריך לבניית קריירת החלומות


הפוסט הזה שונה מהפוסטים שאני כותב בדרך כלל, לא תראו בו דוגמאות קוד ולא אדבר בו על ספרייה חדשה בפייתון.

אני כותב את הפוסט הזה כי אני מאמין שהידע המקצועי שלנו הוא לא הכל ועלינו ללמוד הרבה על הפילוסופיה של שוק העבודה, על ניהול זמן ופרודקטיביות, על יחסי אנוש, ניהול סטרס וכל מה שאני מכניס תחת המטרייה של ״self development״.

את מה שתראו כאן אני לא כותב ממרום גילי ומניסיוני בשוק העבודה, אני מאמין הרבה יותר בלתת לאנשים חכמים ומנוסים ממני לעשות את העבודה הזו.

במקרה הזה בחרתי לסקור את הספר ״So good they can't ignore you״ של cal newport על מנת לנסות לענות על השאלה - איך בונים קריירה שתסב לנו סיפוק ואושר.

באופן אישי, הספר שינה אצלי את ההסתכלות על עולם התעסוקה ובכלל את ההגדרה של ״סיפוק בקריירה״.

לא מה שסיפרו לכם

את הספר ניופורט מתחיל בלדבר על אחד הנאומים הכי מוכרים שיש ברשת היום ושצבר עשרות מיליוני שיתופים וצפיות, בנאום סטיב ג׳ובס מדבר מול למעלה מ-20 אלף מסיימי אוניברסיטת סטנפורד ומפציר בהם ללכת לרדוף אחרי החלומות שלהם, ולא לעצור עד שהם לא מצאו את התשוקה האמיתית שלהם. זוהי אכן גם אחת העצות הנפוצות שנשמעות היום כתשובה לשאלה ״איך להשיג סיפוק בעבודה?״.

זה נשמע מצויין על הנייר - סיפור הסינדרלה של העובד שעזב הכל והלך לטפל בלאמות בבוליביה וחי חיים מאושרים ומלאי סיפוק.

בפועל המציאות מעט שונה ויכולה להוביל את הדובק בגישה לעיתים קרובות אפילו להפך הגמור ממה שניסה להשיג מלכתחילה.

לשאלה ״האם המקצוע הזה הוא מקצוע החלומות שלי?״ אין תשובה פשוטה וחד משמעית וזו אחת הסיבות שההמלצה היא לא לשאול אותה בכלל.

בפרקים הראשונים של הספר קאל מציג לא מעט נתונים סטטיסטיים וסיפורים אנקדוטליים בהם אנשים שניסו ״ללכת אחרי החלום״ סבלו מהחלפה רבה של מקומות עבודה, מלחץ ומחוסר סיפוק. לאחר מספר שנים שהם עזבו את מקום העבודה שלהם והלכו להיות מורים רוחניים, מורים ליוגה, מוזיקאים וכו׳ הם הגיעו לאותה נקודת ההתחלה - התשוקה שלהם ותחושת ״ירח הדבש״ פחתה והם חזרו לשאול את השאלה ״האם זהו היעוד שלי?״.

המסקנה שלו ברורה - אנשים שעקבו אחרי החלום שלהם ויצרו קריירה מספקת הם היוצאים מן הכלל ולא הכלל.

אז מה כן כדאי לעשות?

בספר מוצגת תאוריית נגד לתאוריית התשוקה שהצגתי למעלה, המחבר קורא לה ״תאוריית האומן״.

הנתונים והסיפורים שמוצגים בספר ממליצים להתמקצע לרמה גבוהה הרבה לפני שבכלל שואלים את השאלה ״האם זהו היעוד שלי״.

מדוע? משום שכמעט בכל מקרה של אנשים המאושרים מהקריירה שלהם נבין שהם קודם הגיעו להישגים מרשימים בתחומם, ורק לאחר מכן הרגישו שהתחום הוא התשוקה שלהם.

המרכיב החשוב ביותר לסיפוק בקריירה

קאל מציג נתונים רבים שמעידים על כך שהמרכיב החשוב ביותר בסיפוק בעבודה הוא התחושה של שליטה וגמישות במה שאנחנו עושים. הגמישות שלנו באילו משימות אנחנו עושים, איך אנחנו עושים אותן, איפה אנחנו עובדים, מתי אנחנו קמים בבוקר, איך אנחנו מתלבשים לעבודה וכו׳..

הדרך הטובה ביותר להשיג שליטה כזו שתחזיק לאורך זמן היא להגיע לרמה מקצועית גבוהה בתחומינו. מוצגים בספר סיפורים רבים של אנשים שבזכות רמתם המקצועית יכלו לצאת לחופשות ארוכות, להפחית אחוזי משרה על מנת ללמוד, לבחור באיזו עיר הם רוצים לעבוד, לבחור עם אילו אנשים הם רוצים לעבוד וכו׳.

בנוסף, מטבענו, כשאנחנו ממוקצעים בתחום מסוים אנחנו נהנים ממנו יותר, התשוקה שלנו גוברת, הרבה יותר קל לנו לאתגר את עצמנו ולהתפתח כשכבר יש לנו בסיס חזק, ויותר קל לנו גם לבחור בקריירה שתגרום לנו להרגיש שאנחנו תורמים לעולם.

איך מתמקצעים?

כדי להתמקצע עלינו לרכוש את מה שקאל מכנה ״Career Capital״ כלומר, הון קריירה. הון הקריירה שלנו הוא סט היכולות שלנו שהופך אותנו לנדירים ובעלי ערך בתחומנו.

בכדי להגיע לרמות הגבוהות ביותר שיאפשרו לנו את הגמישות המירבית בעבודתנו, ברור לנו שעלינו להשקיע זמן ומשאבים. אבל מה עלינו לעשות עם הזמן שלנו?

1. הגדירו את היכולות שעליכם לרכוש על מנת לבלוט בתחומכם - הסתכלו מסביבכם על האנשים שבולטים מאוד, אילו יכולות מבדילות אותם מהשאר? מה הם עשו שאחרים שפחות הצליחו לא עשו? על מה התעשייה שלכם מוכנה לשלם כסף? המשיכו להיות ביקורתיים ולשאול האם המסלול בו אני נמצא מוביל אותי להתקדמות מקצועית שכזו?

2. דחפו את עצמכם - קאל מציג את המושג deliberate practice שאומר ״להתאמן באופן מודע״. כמה מהזמן שאנחנו משקיעים הולך על אימון וכמה על פשוט יישום של ידע שכבר יש לנו? ניופורט מציג דוגמה של שני גיטריסטים שמנגנים במשך מספר זהה של שנים, אותה כמות שעות ביום, אך אחד מהם למד מספר שירים ומנגינות ומנגן בעיקר אותם, בעוד שהשני לא מפסיק ללמוד שירים חדשים בתחומים שאינו מכיר, מתאמן עם להקה וכל שיר שהוא מנסה ללמוד הוא מכריח את עצמו ללמוד משמיעה. נחשו מי התקדם יותר? המחבר סיכם את זה כך:

“Doing things we know how to do well is enjoyable, and that’s exactly the opposite of what deliberate practice demands.”

3. בקשו פידבק - בתחום התוכנה, הדוגמה הטובה ביותר היא code reviews. אני לא יכול להתחיל לתאר איך רמת הקוד שלי השתפרה לאחר שהתחלתי לבקש מאנשים לשבת איתי על דברים שכתבתי ולהעיר לי הערות בונות. פידבק הוא קריטי ואם יודעים לקבל אותו אפשר בקלות להאיץ את קצב הלמידה שלנו.

4. הפחיתו את הזמן שאתם מבזבזים בפעולות שלא מקדמות אתכם - על הנושא לבד כתובים כבר עשרות ספרים. הדרך שהמחבר מציג היא למדוד את שעות העבודה שלנו, לתת להם טייטל, ובסוף השבוע להסתכל ולהגיד - כמה זמן העברתי בפגישות שלא קידמו אותי? כמה זמן העברתי בעבודה עמוקה ואיכותית? כמה מהשעות השבוע הבאתי ערך אמיתי למקום בו אני עובד? התוצאות כנראה יהיו בהתחלה מאכזבות, אבל מדידה והסתכלות על המציאות היא כנראה הדרך הכי טובה לשפר אותה.

5. אף פעם אל תעבדו בלי מטרה - הציבו לעצמכם מטרה נכונה לשלב בו אתם נמצאים בקריירה שלכם ובדקו אם מה שאתם עושים היום מקדש את אותה המטרה.

6. סבלנות - התמקצעות דורשת סבלנות. רבים האנשים שמחליפים תחומי עיסוק לעיתים קרובות מדי. זה נפוץ במיוחד בתחומינו. אנחנו ״ממצים״ מהר את הטכנולוגיה בה אנחנו מתעסקים ואת מקום העבודה שלנו וזה בעצם מרחיק אותנו מההתמקצעות האמיתית שמתאר מחבר הספר. עלינו לעבוד קשה ולאורך זמן, זה ישאיר אותנו בפער ברור מול אלו שלא נשארים במקום עבודה לאורך זמן. מלקולם גלדוול בספר שלו "Outliers" מדבר על חוק 10,000 השעות, שאומר שדרך טובה להגיע להתמקצעות היא בילוי של כ-10,000 בתחום.

לכל כלל יש יוצא מן הכלל

מתי לא נרצה להישאר בעבודה או בתחום ולצבור את השעות, הידע והיכולות הנדרשות?
קאל מציג שלוש סיבות בגללן אולי שווה שנשקול מחדש הרעיון:

1. מקום העבודה/התחום לא נותן הרבה אפשרויות שיתנו לנו לבלוט ולפתח כישורים שיגרמו לנו להיות נדירים ובעלי ערך.
2. ‏העבודה מתמקדת בתחום שאנחנו חושבים שחסר שימוש או אפילו עושה רע בצורה אקטיבית.
3. העבודה מכריחה אותנו להיות עם אנשים שאנחנו ממש לא אוהבים

סיכום

עזבו את ״תאוריית התשוקה״ והצטרפו ל״תאוריית האומן״, בנו את עצמכם מקצועית והפכו לעובדים טובים כל כך שלא ניתן להתעלם מסט היכולות הנדיר שלכם. לאחר שתשיגו את אלו, בסבירות גבוהה הקריירה שלכם תראה בדיוק כמו שאתם רוצים שהיא תראה.

וכמו שניופורט כתב:

"control over what you do and how you do it is such a powerful force for building remarkable careers that it could rightly be called a 'dream‐job elixir.'" And what's its essential ingredient? Career capital.

נתראה בפוסט הבא :)


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מדריך: כיצד לבחור ואיך להתקין Visual Studio 2017

בדיקות לתשתית האוטומציה שלנו | סוגי הבדיקות

מדריך | אוטומציה באמצעות Selenium | חלק 1 - מבוא